מה הקטע עם פייק ניוז ולמה חשוב שנבין מה הוא אומר…

תוכן עניינים

מאז הטבעת המושג "עובדות אלטרנטיביות" על ידי יועצת הנשיא טראמפ, קליאן קונווי בחודש פברואר השנה, נראה כי גם החדשות המזויפות משתוללות ברחבי הרשת. יותר ויותר גולשים מאבדים את האמון במה שהם קוראים ברשת, אפילו אם מדובר באתרי חדשות ועיתונים שנחשבים לאמינים.

אבל עדיין, רוב הפייק ניוז מופצים כמובן דרך שיתופים ברשתות חברתיות או אתרים קיקיוניים ברשת, ולכן אין פלא שהן פייסבוק והן גוגל מנסות להילחם בתופעה. למעשה, רק בשבוע שעבר הציגה גוגל את המערכת החדשה שלה לזיהוי פייק ניוז. נכון לעכשיו המערכת מתבססת על בדיקות ידניות של מקורות אמינים שמסמנים עובדות לא נכונות, אך בעתיד אין מניעה שהמערכת תהפוך לאוטומטית או אוטומטית למחצה כאשר גוגל תבדוק בעצמה רשימה לבנה של אתרים ותשווה אותם אל מול האתרים המפוקפקים.

לפייסבוק יש גישה מעט שונה והיא מעודדת את הגולשים לזהות בעצמם פייק ניוז ולדווח עליהם. כך היא מקווה למנוע הפצה המונית שלהן ולהגביר את האמינות של הגולשים כלפיה.

פייסבוק אף פרסמה רשימה של הנחיות כיצד לזהות תוכן מזויף. באמצעותן הגולשים יוכלו לבדוק בעצמם את התוכן בצורה טובה יותר.

מדוע כל עניין הפייק ניוז כל כך חשוב לנו?

כבר כתבנו בעבר על הגברת האמינות של הגולשים כלפינו, אבל ככל שהגולשים יהיו מודעים לכך שאי אפשר לסמוך תמיד על מה שהם קוראים ברשת, כך הם יהיו יותר חשדניים כלפינו בתור עסקים שמעוניינים למכור להם. למשל, אפילו אם נתגאה בנתונים מסוימים מהעיתונות או נפיץ עדכונים בבלוג שלנו, כבר לא בטוח שזה יספיק ונצטרך לחשוב על אמצעים נוספים שיהפכו את מערך השיווק שלנו לאמין יותר.

בנוסף, נראה שגוגל, פייסבוק ושאר האתרים הגדולים והרשתות החברתיות יחסמו בעתיד את הגישה לחלק מהאתרים שיחשבו כמפיצים גדולים של פייק ניוז, וכך יהיה לנו קשה מאוד לשווק את עצמנו ברשת אם נבחר בשיטת השיווק הלא נכונה…

איך נמנע מלהפוך את עצמנו לפייק ניוז?

למרבה המזל, אם נחזור וננתח את האמצעים בעזרתם חברות כמו גוגל ופייסבוק ממליצות עליהם על מנת לזהות פייק ניוז, נוכל לדעת במה לא כדאי לנו להשתמש ואיך לא ליפול למלכודת. במיוחד כדאי לבדוק את עשרת ההמלצות של פייסבוק בנושא :

כותרות בעייתיות – פייסבוק מציעה לגולשים להיות סקפטים לגבי כותרות שעושות טיזר שאינו תמיד מוצדק. אם אתם רואים הרבה כותרות בסגנון "לא תאמינו מה קרה בסוף!", או "אתם חייבים לראות את זה", אתם יודעים על מה אנחנו מדברים… זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בהן מדי פעם, רק שחשוב לא להגזים.

וכמובן שגם זה כבר הפך לבדיחה :

מי מפיץ את המידע? – בגדול, ככל שהאתר מוכר וותיק יותר, כך הסיכוי שהוא יפיץ פייק ניוז נמוך יותר. זוהי אחת הסיבות שבגללה כדאי לכם להיות חלק מהבלוגספירה המקומית, לתת לאחרים לכתוב אצלכם, לקשר לקולגות נחשבות כשזה מגיע להן וכך הלאה.

כתובת ה – URL – גם כתובת ה – URL יכולה לרמוז על האיכות של האתר. לכן, עדיף לא להשתמש בכתובות בעברית (.co.ilשיווק-באינטרנט) או כתובת שמנסה להתחכם למרות שהשטיק שלה כבר מזמן לא עובד (Marketing4U.co.il).

איכות התוכן – פייסבוק ממליצה לגולשים לבדוק את איכות התוכן והניווט באתר. כבר אמרו שהתוכן הוא המלך, אבל זה לא מונע מאתרים רבים להעלות תוכן באיכות נמוכה שכתבו עבורם במחיר זול, לא לעבור על הטקסט עם בודק איות בסיסי או פשוט לדחוף פרסומות בכל מקום…

תמונות – בעיקרון פייסבוק מדברת על תמונות שעברו פוטושופ או שכבר הוכח שהן מזויפות, אבל גם אתרים לגיטימיים לפעמיים משתמשים בתמונות גנריות שלקוחות ממאגרי תמונות. התמונות האלו לא מוסיפות הרבה לתוכן והגולשים אפילו עשויים לחשוב שהתעצלתם לחפש תמונות יותר מוצלחות. הפתרון הוא להשתמש במאגרי תמונות טובים יותר או להיות מאוד בררנים (גם בפיקסבאי החינמי אפשר למצוא תמונות ייחודיות אם מחפשים טוב).

אפילו מיקרוסופט כבר ממליצה להשתמש בבינג ולא בקליפארט של פאוור פוינט

תאריכים – שוב, מדובר בעיקר בבלוגים שכותבים על אירועים מסוימים שאולי כבר מזמן התברר שהם לא נכונים או מוגזמים. לכן, אם יש לכם פינת  חדשות או פוסטים באתר, נסו שהם יהיו כמה שיותר עדכניים ואם אתם לא מסוגלים לעדכן אותם פעם בשבוע שבועיים, אולי עדיף בכלל לא להציג אותם…

כותב התוכן – מי כתב את התוכן? האם הוא מוכר, האם יש ביוגרפיה קצרה שלו ליד התוכן עצמו? לא סתם חשוב כל כך לנהל את המוניטין שלנו ברשת ולדאוג לכך שמה שיופיע עלינו בגוגל יהיה חיובי.

אגב, אם אתם לא רוצים לכתוב את השם של מי שכתב את התוכן זה בסדר, אבל לפחות כתבו את השם שלכם בעמוד צור קשר, זה הופך אתכם לאמינים יותר מכיוון שהגולש יודע שמדובר בעסק אמיתי ולא סתם באתר אפילייט שמעביר לידים לאתרים אחרים.

הצלבת מידע – פייסבוק ממליצה לגולשים לוודא את אמינות המידע מול מקורות אחרים. לכן, אל תהססו ליצור בתוכן שלכם קישורים למקורות נוספים ואפילו לויקיפדיה. זה יראה לגולשים שאתם לא כותבים באוויר ואתם מבססים את הטענות שלכם על נתונים אמתיים (לדוגמה – אם אתם בונים אתרים לניידים, גבו את המספרים לגבי מספר הגולשים שמגיעים לאתרים מהנייד מסקר מעודכן).

כמו כן, אם אתם משתמשים באינופוגרפיקה שלא אתם יצרתם, קשרו למקור שלה (עם קרדיט כמובן).

חדשות סאטירות – פייסבוק ממליצה להתייחס גם לכתבות סאטירות בעירבון מוגבל ולא לשתף אותן אם הגולשים לא בטוחים אם מדובר בבדיחה או לא. לכן, אם אתם כותבים בצורה הומוריסטית, תנו לגולשים להבין שהם לא אמורים לקחת את הכול ברצינות או פשוט הקצינו את מה שאתם כותבים בצורה שזה יהיה מאוד ברור

שיתוף אוטומטי – פייסבוק מציעה שהגולשים עצמם לא ישתפו כל דבר אוטומטית. לא ברור כמה הדרך הזו לחנך אותם עובדת, אבל אתם יכולים להפנות בכל מאמר או פוסט שלכם שאלה בחזרה לגולשים כדי לתת להם תמריץ אמיתי לשתף את התוכן (ראו דוגמה כאן למטה…).

ומה עם גוגל?

למרות שגוגל לא חושפת באופן מלא כיצד היא מזהה פייק  ניוז, כן ברור שאתרים שהיא פחות סומכת עליהם יהיו על הכוונת שלה. לכן, רצוי לקרוא ולהבין את ההנחיות שלה למנהלי אתרים.  אחר כך, כדאי להבין אילו אתרים מקשרים אליכם. אפשר לראות זאת דרך קונסולת החיפוש או שירותים חיצונים כגון מג'סטיק. אם אחד הקישורים נראה לכם בעייתי, בקשו מבעל האתר להסיר אותו ובמקרה שזה לא עובד, השתמשו בכלי ה – Disavow Tool. יש גם אתרים שטוענים שהם יכולים לדעת מהו ה – Trust Rank של האתר שלכם, למרות שעדיף לקחת אותם בעירבון מוגבל.

לסיכום

לסיכום, היום יותר מאשר בעבר חשוב ליצור אתרים אמינים שמסוגלים לבסס את המידע שהם מוסרים על מקורות מהימנים. טקטיקות שיווק שמסתמכות על הגזמות או יצירת "עובדות אלטרנטיביות" על מנת להגדיל את המכירות יכולות לפגוע בעסק בטווח הארוך ולכן עדיף לא לחפש קיצורי דרך.

ומה אתם חושבים על העניין? האם אתם מודאגים מכל עניין הפייק ניוז, ואם כן, מה עשיתם כדי למנוע זאת אצלכם באתר?

5/5
מאמרים נוספים

דירוג לידים

דירוג לידים היא שיטה שבה המפרסם שמקבל לידים יכול לדרג

השאירו פרטים

הזינו את הפרטים עכשיו ואנחנו נדאג לכם ללידים: