האם כדאי לקנות רשימות תפוצה ומה בדיוק אומר על זה חוק הספאם?

תוכן עניינים

רשימות תפוצה הן ללא ספק אחת מהדרכים היותר יעילות לייצר לידים. אחרי הכול, מי לא היה רוצה אפשרות לשגר מסרים שיווקיים אל קהל יעד סופר רלוונטי ולאסוף לידים בצורת מיילים חוזרים?

אבל לבנות רשימת תפוצה איכותית זה ממש לא דבר קל: הדבר דורש הקמה של דפי נחיתה או אתרי אינטרנט מושכים, קידום אורגני או ממומן. ובעיקר, אתם צריכים לתת לגולשים סיבה טובה להירשם לרשימה.

דרך אחרת שלא מעט אנשים מתפתים אליה היא רכישת רשימות תפוצה, אך לעיתים נראה שהסיכונים בכך עולים על היתרונות. אם נסכם בקצרה, אלו הם  הסיכונים המרכזיים:

  • חוק הספאם
  • כיצד הושגו כתובת המייל
  • מהי הזיקה של האנשים ברשימה למה שאנחנו מוכרים
  • האם מדובר ברשימה מחולקת

חוק הספאם

החוק היבש

חוק הספאם הוא המכשול הכי ידוע: בעיקרון אסור לכם לשלוח מסר שיווקי למי שלא נתן לכם הסכמה מראש לעשות זאת, אך יש החרגה אחת מרכזית: ניתן לשלוח לבית עסק אחר בקשה למשלוח דברי פרסומת מבלי שההודעה הראשונית תכלול פרסומת שכזו. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לצרכן פרטי אסור לשלוח שום מסר חד פעמי גם אם הוספתם קישור הסרה.

מעבר לכך, לא כולם מודעים לכך שבמקרה של שליחה חוזרת למרות שהצרכן לא הסכים לכך המפרסם מבצע גם עברה פלילית ולא רק עוולה אזרחית. במקרים האלו הקנס יכול להגיע במקרים מסוימים למאות אלפי שקלים. כמו כן, אתם עשויים להיות חשופים לתביעות ייצוגיות.

המסקנה שאנחנו צריכים לקחת עימנו היא שאם כבר אתם משתמשים ברשימות תפוצה קנויות לצורך מטרות מסחריות, עשו זאת רק למטרות שיווק מעסק לעסק (B2B).

מה קורה בפועל?

בפועל קיימות לא מעט שיטות לעקוף את חוק הספאם, אבל בעיקר בכל מה שקשור לשיטות הנבזיות יותר. לדוגמה, אדם מקבל שיחת טלפון שמנתקת ברגע שהוא עונה. הוא חוזר למספר ומקבל נציג של חברה המוכרת לו שירותים. במצב זה החברה יכולה לטעון כי האדם התקשר מיוזמתו…

העניין הוא שבכל מה שקשור למיילים, יש פחות אפשרויות להתחכם, ובכל מקרה, קשה להאמין שהטריקים האלו היו עומדים במבחן המשפטי.

כיצד הושגו כתובת המייל

חלק גדול מכתובות המייל מושגות באמצעים לא כשרים. לדוגמה, איסוף כתובות מחברות שנסגרו או אפילו פריצה למאגרי מידע. גם כאן האתגר המרכזי הוא מידת השקיפות מכיוון שאף חברה שמשתמשת באמצעים כאלו לא תסכים להודות בכך ולפעמיים היא בעצמה קונה את הרשימה ממקורות מפוקפקים בלי להיות מודעת לכך.

ישנם גם מקרים בהם מוכרים רשימות של אנשים שהסכימו לקבל דיוורים, אבל לא מחברות צד שלישי.

מהי הזיקה של האנשים ברשימה למה שאנחנו מוכרים?

זוהי עוד שאלה חשובה: ככל שהמוצר שלנו נישתי יותר, כך גם אחוזי הסגירה שלנו ואיסוף הלידים יהיה בעייתי יותר. לדוגמה, אם נקבל רשימת תפוצה של גברים בגיל 20 עד 34 (שמוגדרים צעירים), האם זה אומר שכולם רוצים בהכרח רכב חדש?!

מעבר לכך, האם באמת הייתם סומכים על חברה שמנסה למכור לכם מוצר באמצעות הודעה חצופה שמופיעה יום אחד בתיבת המייל שלכם? סביר להניח שלא…

רשימות מחולקות

כמו לידים מחולקים, כך יש כמובן גם רשימות תפוצה מחולקות. איסוף של רשימות תפוצה יכול להיות עניין גוזל זמן ולכן חלק מהחברות מוכרות את אותה רשימת תפוצה לכמה גורמים. מצב זה  עשוי ליצור את הגולשים התנגדות גדולה יותר ולהגביר את הסיכון לתביעה או נקיטת פעולה אחרת על ידם.

חסימה על ידי שירותי דיוור

שירותי דיוור מסוימים כוללים רשימה שחורה של רשימות תפוצה או מזהים מקרים חשודים בדרכים אחרות. בעיקרון, גם ספקי אינטרנט יכולים לחסום אתכם מכיוון שמשלוח דואר זבל בכמויות גדולות מנוגד לתקנון שלהן (אפילו אם אתם לא משתמשים בתיבת הדואר שקיבלתם ממנה)

רגע, אז זה אומר שהכול אבוד?!

ממש לא!

בראש ובראשונה, יש חברות שמתמחות במידע עסקי ואתם יכולים להשתמש ברשימות שלהם למכירת שירותים עסקיים. אתם רק צריכים לשים לב שמדובר באמת בבתי עסק או בעלי תפקידים. לדוגמה, לא בטוח שמשלוח הצעה לימי כיף לוועדי עובדים תיחשב לפנייה לבית עסק…

דבר שני, יש טפסים בהם הלקוח מסמן שהוא מסכים לקבל דברי דיוור מצד שלישי. במקרים האלו העניין עשוי להיות חוקי אם תרכשו רשימה מסוננת., אבל רק אם מדובר בחברה מוכרת שאתם יכולים להיווכח במו עינכם שמציעה את האפשרות הזו למי שנרשם אליה.

דרך שלישית וקצת יותר חמקמקה היא להעביר מסרים שיווקיים דרך מיילים של חברה שהלקוח הסכים לקבל ממנה דברי דיוור (גם כן מצד שלישי). זוהי למעשה שכירה של רשימת תפוצה. מבחינת החוק היבש היא אולי יותר בטוחה (מכיוון שהדיוור לא מגיע מכם), אבל בארץ הזמינות של השיטה הזו נמוכה מאוד עד לא קיימת.

לסיכום

רכישת רשימת תפוצה משתלמת רק במקרים מאוד נדירים ולצרכים ספציפיים. הדרך הכי טובה לבנות רשימת תפוצה היא עדיין הדרך הארוכה והיעילה שבה אתם אוספים כתובות מייל ממגוון של מקורות ותוך כדי קבלת אישורו המלא של הנמען לקבל מכם דברי דואר.

רצוי גם להשתמש באישור כפול (double opt in): כלומר, הגולש לא רק צריך למלא טופס, אלא גם לאשר במייל נוסף שהוא מסכים לקבל דברי דואר מעתה והלאה. שיטה זו מונעת הוספה אוטומטית של גולשים באמצעות בוטים או גולשים שאישרו קבלת דברי דואר מתוך חוסר תשומת לב.

5/5
מאמרים נוספים

חברת לידים

חברת לידים/כשעובדים עם חברת לידים בשיטת ‘שיווק מבוסס תוצאות’…לאילו תוצאות

רכישת לידים

רכישת לידים: איך מזהים סוכנות שיווק שמייצרת לידים איכותים לרכישה

השאירו פרטים

ליצירת קשר עם חברת בי פירסט

הנני מאשר את תקנון האתר.

אני מאשר שירותי דיוור ישיר