דפי נחיתה שולטים. בלה בלה בלה
אתרי בית לא עושים את העבודה. בלה בלה בלה
תעשו בדיקות A/B. בלה בלה בלה
תבססו את אסטרטגיות האופטימיזציה שלכם על קבלת משוב מהמשתמש. בלה בלה בלה
כל ההצהרות האלו נכונות. הבעיה? הם משעממות. משעממות ומשמימות. אנחנו באלפיים וחמש עשרה, ואני מסרב להיות משמים.
למה דפי נחיתה הם הדרך הטובה ביותר להשיג לידים, ומדוע צריך להמנע מלשלוח את הגולשים המגיעים מקמפיין הפרסום לאתר הבית שלך?
אם הצלחתי לשמור על תשומת הלב שלך עד לפסקה הזו, זה כנראה בגלל שלא יכולת להסיר את העינים מהתוכן הזה.
המילה החשובה היחידה במשפט הזה היא תשומת לב.
תשומת לב היא מצב תודעה שהגולשים בדף שלך לעולם לא יקבלו אם לא תתן להם חווית המרה נכונה.
חווית המרה חיובית היא כזו הגורמת לגולשים לשים לב לתוכן הנאמר ובסופו של דבר לזרום של עבר המטרה הסופית שלך – לחיצה על כפתור הקריאה לפעולה (Call to Action – CTA)
חוויה המרה שליליתהיא כזו שבסופה המבקרים שלך בורחים מהדף.
ישנם שלושה היבטים לשמירה על תשומת הלב, ומטרות שיש להשיג:
- השגת תשומת הלב של הגולש.
- שמירה על תשומת הלב של הגולש
- מיקוד תשומת הלב של הגולש.
מודעת הפרסום שלך משיגה את ההמטרה הראשונה, ודפי נחיתה משיגים את המטרה השניה והשלישית. לכן נתחיל את המדריך מהמטרה השניה.
בוא נדמיין שאתה עומד להשיק קמפיין פרסום. לצורך הדוגמה נניח שמדובר ב
“שיעור כושר עם בר רפאלי בהנחה של 50%!”
המיקוד שלך הוא כולו במשפט הזה, נכון?
לצורך העניין נניח שהקמפיין מופיע בדף הבית שלך כ 2PROMO (ראה תמונה מטה):
מעל ומתחת לפרסום ההמוצר האטרקטיבי של בר רפאלי מופיעות כתבות אחרות, מופיעים מוצרים אחרים, או כל תוכן אחר שנלחם על תשומת הלב של המשתמש.
בדף בית ממוצע ישנם לפחות 40 לינקים שונים המפנים לאיזורים שונים באתר. כולם נלחמים בעת ובעונה אחת על תשומת הלב של הגולש.
בנקודת זו עליך להכיר את המונח “שיעור תשומת הלב” –Attention Ratio, הכוונה ליחס שיש בין מספר האלמנטים בעמוד לבין מספר יעדי ההמרה של הקמפיין (שאמור להיות תמיד – אחד).
כאשר גולש נכנס לעמוד הבית של האתר שלך המקדם 40 קמפיינים במקביל שיעור תשומת הלב שלו הוא 40:1, כאשר הוא נכנס לדף נחיתה ממוקד המרכז מידע בצורה בהירה ומיועד להשיג מטרה אחת – לחיצה על כפתור אחד בלבד. הכפתור היחיד הנמצא בעמוד.
חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון חקרו את הנושא הזה, ושמו לב שכאשר אדם מוקף במספר רב של גירויים, כל אחד מהם מתחרה בשני על “היצוג הנוירולוגי” של אותו גירוי – למעשה הוא מחלק את תשומת הלב בין כמה גורמים ואינו מפוקס.
נחזור חזרה לקמפיין הדמיוני למדריך של בר רפאלי.
לו רצינו ליישם את מה שלמדנו, ולמקד את הגולש אך ורק במוצר הזה, כיצד היה נכון לבנות את דף הנחיתה?
נתבונן בדוגמה הבאה:
בדף נחיתה מוגדר קמפיין מסויים, העמוד כולו מתמקד בדבר אחד – במקרה שלנו ההדרכה של בר רפאלי.
המסר קשור קשר הדוק למטרת הקמפיין ויש לו רק אלמנט אינטרקטיבי אחד (כפתור מופעל על ידי הגולש) – הכפתור המעודד לחיצה (CTA).
לקמפיין כזה קיים שיעור תשומת לב של 1:1 – דף נחיתה אחד שכל האלמנטים בו מפנים למטרה אחת בלבד – ה CTA.
לסיום, נוכיח את כל מה שאמרנו במאמר הזה באמצעות שתי תמונות פשוטות.
נסו לנחש באיזו תמונה הגולש יודע בדיוק על איזה אלמנט ללחוץ כדי להמשיך הלאה:
או
מקד בנקודה
באיזו תמונה בחרתם?
אם בחרתם בתמונה השנייה, אתם בדרך הנכונה.
שימו לב כמה אלמנטים מושכים את העין בתמונה הראשונה, העין אינה מסוגלת להתמקד בנקודה אחת בודדת במסך. במקרה של התמונה השניה הגוף של הטווס בולט יותר משאר האלמנטים, והעין מקמקדת בו.
במאמר הבא – חלק 2 – נסביר בהרחבה על חשיבות הקשר ההדוק בין תוכן המדיה עליה לחץ הגולש לתוכן אליו הוא נחשף בדף הנחיתה.
לקריאת המאמר בקרוב
(מבוסס על המדריך של אולי גרדנר https://moz.com/blog/most-entertaining-guide-to-landing-page-optimization)
קישור לדף שלנו בSEO MOZ
