הסכם פשרה

בבית המשפט השלום                                                                             ת.צ. 07-19 – 8700

בתל אביב

 

בעניין :    

ד"ר דוד ביטון    ת.ז. 300250701

ע"י ב"כ עוה"ד לירון פרמינגר

מרח' מנחם בגין 144 תל אביב

מגדל מידטאון קומה 45         

טל: 03-5715560 פקס: 5715570- 03

המבקש

– נגד

 

  1. בי פירסט א.מ. בע"מ ח.פ. 515922177
  2. דוד ספיר ת.ז. 313616716

שניהם ע"י ב"כ עו"ד שי ארז

מרח' הנרקיס 22  ראשון לציון

טל: 03-7520432 פקס: 03-7520431

המשיבים

 

בקשה לאישור הסדר פשרה

הצדדים מתכבדים בזאת להודיע לכבוד בית המשפט, כי הגיעו להסכם פשרה לעניין הסוגיה הנדונה בבקשת אישור התובענה דנן כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), ובהתאם לכך מוגש הסכם הפשרה לאישורו כבוד בית המשפט (להלן: "הסכם הפשרה" או "ההסכם").

לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "החוק") ולאור האמור בהסכם הפשרה, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כדלקמן:

  • א. להורות כי פרסום דבר הגשת הבקשה לאישור הסכם פשרה ייעשה באמצעות פרסום ממוקד בהודעה שתשלח באופן ישיר לחברי הקבוצה כפי שיפורט להלן בנוסח שיאושר על ידי ביהמ"ש הנכבד ועל חשבון המשיבים.
  • ב. להסמיך את הצדדים לשלוח העתק של בקשה זו ושל הסכם הפשרה למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 18 לחוק;
  • ג. לאחר שיחלפו המועדים להגשת הודעת פרישה והתנגדויות בהתאם לאמור בפניה, להורות על אישור ההסכם כהסכם פשרה בתובענה הייצוגית וליתן להסדר תוקף של פסק דין;
  • ד. להורות כי הפרסום על אישור הסכם הפשרה ייעשה אף הוא בהודעה לעיתונות בהתאם למתווה שיקבע על ידי ביהמ"ש ועל חשבון המשיבים;
  • ה. לפטור את הצדדים ממינוי בודק כאמור בסעיף 19(ב)(1) לחוק;
  • ו. להורות על פטור המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה וזאת על פי סעיף 7א(3) לתקנות בתי המשפט )אגרות )  תשס"ז-2007. במידה והאגרה לא תושב ישפו המשיבים את המבקש בגין מלוא האגרה ששולמה על ידו ויתחייבו לשלם כל אגרה נוספת שתידרש ממנו ככל ותידרש.
  • ז. ליתן כל הוראה אחרת כפי שבית המשפט הנכבד ימצא לצודק ונכון בנסיבות העניין.

בקשה זו נסמכת על תצהירי הצדדים ובאי כוחם כנדרש בסעיף 18(ב) לחוק ובתקנה 12(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התשס"ע-2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות").

לכל המונחים המפורטים להלן בהסכם תהא המשמעות כדלקמן:

"המועד הקובע"           המועד בו ישלחו ההודעות לחברי הקבוצה בהתאם להחלטת  בית המשפט  בהתאם לקבוע בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") והתקנות שהותקנו מכוחו.

"אישור ההסכם"          אישור הסכם זה על כל מרכיביו על ידי בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין להסכם, בהתאם לקבוע בסעיפים 18 ו- 19 לחוק.

"הקבוצה המיוצגת"      כל מי שקיבל מאת המשיבים, החל מיום 05.11.2018 ועד למועד מתן הגשת התביעה היצוגית ביום 3/7/19 הודעת מסר קצר המהווה דבר פרסומת, ואין אפשרות לנמען ליתן הודעת סירוב בדרך בה שוגר דבר הפרסומת כנדרש על פי סעיף 30א לחוק התקשורת ו/או ; דבר הפרסומת אינו עומד בדרישות הצורניות הקבועות בהוראות חוק 30א' לחוק התקשורת

"בא כוח מייצג"            עו"ד לירון פרמינגר מרח' מנחם בגין 144 תל אביב טל: 03-5715560 פקס: 03-5715570 דוא"ל : [email protected] .

 

אלה נימוקי הבקשה:

  • ההליך עד כה
  1. ביום 03.07.2019 הגיש המבקש תביעה ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית. עניינה של בקשת האישור בטענה למשלוח דברי פרסומת בדוא"ל על ידי המשיבה, ללא הסכמת הנמענים ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982.
  1. ביום 20.12.2019 המשיבים הגישו תגובתם לבקשת האישור וביום 02.02.2020 הגיש המבקש תשובתו לתגובת המשיבים.
  1. לאחר הגשת בקשת האישור החלו הצדדים בניהול משא ומתן לקראת סיום ההליך בהסדר, שפרטיו כפי שהתגבשו מפורטים בעיקרם בבקשה זו ובמפורט בהסכם המצורף לה.
  1. המשיבה, המספקת שירותי ניהול לקוחות לרבות הפצת דיווּרים, הבהירה עמדתה כי שליחת ההודעות נעשתה על פי הדין שכן ברישומיה נכתב כי המספר אליו נשלח המסרון התעניין במוצרי המשיבה לפי סעיף 30 א (ג) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן : "חוק התקשורת") ונרשם לקבלת מידע.
  1. חלק מן ההודעות אשר שלחה המשיבה נשלחו בלא דרך הסרה באמצעות הודעה חוזרת עקב הנחיות שגויות אשר נתנה חברת התקשורת למשיבה.
  1. לאור האמור, הגיעו הצדדים להסכמה כי לצורך הסכם זה, ולצורך כך בלבד, בקשת האישור מתאימה להתברר כייצוגית, הודעות המסר הקצר שנשלחו למבקש המפורטות בבקשת האישור ו/או בתגובה לתשובה לבקשת האישור מהוות דברי פרסומת כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין ויְיתר ניהולם של הליכים משפטיים ממושכים ומורכבים הכרוכים בהוצאות כבדות תוך חסכון בזמן שיפוטי.
  1. לפיכך הסכימו הצדדים על נוסח הפשרה המוצעת, שעיקריה הימנעות המשיבה משליחה בעתיד של דברי דוא"ל או מסרונים ללא הסכמה, תיקון התקלות לגבי דרך הסרת הלקוח מן המערכת ווידוּא כי לא יישנו ופיצוי לחברי הקבוצה, וזאת טרם הכרעה בבקשה באופן שכאמור ייָתר את ההליך.
  • התחייבות המשיבים
  1. המשיבים מתחייבים להקפיד לפעול בהתאם להוראות לחוק התקשורת, ובפרט לחדול מלשלוח דברי פרסומת לנמענים שלא מסרו הסכמתם המפורשת ושאין למשיבה אסמכתא בדבר הסכמתם המפורשת בכתב , לאפשר משלוח הודעת סירוב באמצעות משלוח מסרון חוזר ולמלא אחר כלל התנאים הקבועים בסעיף 30א לחוק התקשורת.
  1. להעניק את הפיצוי ו/או ההטבה המפורטת בהסכם פשרה זה וכן לקיים את כלל הוראותיו.
  • עיקרי הסדר הפשרה
  1. בהתבסס על בדיקות המשיבה במערכותיה משלוח ההודעות נשוא בקשת האישור בוצע לכ- 80,000 נמענים (ראה סעיף 56 לבקשת האישור וסעיף 62 לתגובה לתשובה מטעם המבקש). אולם כלפי חלק מן הנמענים נשלחה הודעה הכוללת אפשרות הסרה במסרון ואינם זכאים לפיצוי. לאחר בדיקה מטעם מומחה מערכות מידע את בסיס הנתונים של המשיבה עולה כי מספר הזכאים לפיצוי עומד על הקף של 18,870 נמענים.

מצ"ב תצהירו של מומחה מערכות המידע דו גלעד המסומן נספח 1 להסכם זה.

  1. המשיבה תעניק לכל נמען אשר קיבל את ההודעות פיצוי בסך כולל השווה ערך ל – 40 ש"ח (להלן: "הפיצוי "). סך הפיצוי הכולל המצרפי לכלל חברי הקבוצה שהנו מכפלת הפיצוי לכל חבר קבוצה כפול מספר חברי הקבוצה הנו סך של 754,800 ₪.

 

  1. כמו כן, בכל הנוגע לפעולות המבוצעות על ידי המשיבה וככל שהדבר תלוי בה, מתחייבת המשיבה להקפיד לפעול בהתאם להוראות חוק התקשורת, ולא לשלוח דברי פרסומת לנמענים שהודיעו כי הם מבקשים להסיר עצמם מרשימת התפוצה, ושלמיטב ידיעתה ובהתאם לנתונים שהועברו אליה, עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 30א(ג) לחוק התקשורת.
  1. אופן הענקת הפיצוי
    • נוכח העובדה שכל חברי הקבוצה הנם נמענים אשר הביעו עניין כלשהו בקבלת הלוואות כספיות (כתוצאה ממצוקה כלכלית כלשהי), הוסכם כי המשיבים יפיקו על חשבונם, במשותף עם חברת הפקות, תוכנית כלכלית אינטרנטית במסגרתה ילמדו יסודות לניהול נכון של כלכלת משפחה (להלן: "ההטבה").
    • מבדיקה שנערכה מול עסקים שונים בשוק החופשי אשר משווקים קורסים אינטרנטיים לכללת המשפחה עולה כי עלות קורס אינטרנטי מלא כשוי להגיע לסך של כ- 1,000 ₪ ומעלה. עלות פרק בודד בקרוס אינטרנטי בכלכלת המשפחה באורך של כ- 15 דקות בממוצע נעה בין 140 ₪ – 300 ₪[1] אולם מדובר על פרקים הנוגעים לנושאים ספציפיים ומשכך מצריכים רכישה של מספר פרקים לפחות על מנת לקבל תמונה מלאה.
    • במקרה דנן, המשיבה, תיצור הטבה אשר משלבת מספר נושאים בסרט אחד וזאת לכדי קורס מקוצר של עד 1.5 שעות לימוד.
    • כאמור, המשיב תפיק בשיתוף עם הכלכלן, תוכנית אינטרנטית, באורך שלא פחות מ- 1.5 שעות לימוד במסגרתה ילמדו הנושאים הבאים:
      • סקירה- מבנה המשק ומצב משקי הבית המשק הישראלי;
      • משק הבית בישראל – שלבים בחיי משק הבית מנקודת המבט הכלכלית;
      • חופש המידע וניהול החוב במשקי הבית`
      • המאזן של משק הבית; מהי חשיבותו של הבנת המאזן? נכסים אל מול התחייבויות במשק הבית;
      • כיצד בונים תכנית פעולה להגדלת נכסים וצמצום ההתחייבויות;
      • תכנית פעולה מעשית ליצירת מבנה הוצאות חדש ויעיל יותר;
      • סריקת ההכנסות של משק הבית, התייחסות להכנסות מסוגים שונים;
      • הקמת תכנית בקרה ומעקב לאורך זמן;
      • התמודדות עם חריגים ותקלות במהלך הדרך; היערכות לאירועים מיוחדים ובלתי מתוכננים;
      • תחומי הצריכה . צרכנות נבונה – צעדים מעשיים לשינויים בהתנהגות הצריכה;
      • רכישה על בסיס חוב ולא על בסיס חיסכון;
      • ניהול חסכונות והשקעות לטווחי זמן שונים;
      • יוענק אקסל עבודה מקצועי להתנהלות פיננסית נכונה;
  • הצדדים סבורים, שבמקרה דנן ולאור נסיבותיו המיוחדות, ההטבה תשרת את הנמענים בצורה טובה הרבה יותר מאשר קבלת פיצוי כספי ישיר של מספר עשרות שקלים בודד ובעניין זה ראה את הפיצוי שנקבע בת.צ. 14022-08-16 גלסברג נגד מידע כנסים.
  • ההטבה ניתנת לניצול רב פעמי (צפיה בלתי מוגבלת) למשך תקופה של 12 חודשים לפחות בכפוף לרישום בחינם.
  • הנמענים לא יתבקשו לרכוש דבר ולא לשלם דבר על מנת לממש את ההטבה.
  • ההטבה לא תכלול תכנים אשר מאדירים או מזכירים את המשיבים בשום צורה.
  • ניצול ההטבה אינו כרוך בהוצאה כספית כלשהי מצד הנמענים (למעט התחברות לרשת האינטרנט).
  1. אופן מימוש ההטבה:
    • באישור ביהמ"ש, המשיבה תשלח על חשבונה, מסרון ו/או דוא"ל לכל נמען ובו קישור להטבה לחלופין לפרסם את הקורס באמצעות פייסבוק (רימרקטינג) קמפיין ממוקד לחברי הקבוצה. נוסח ההודעה, בכפוף לאישור ביהמ"ש יהיה כדלהלן:

במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית ת.צ. 8700-07-19 ביטון נ' בי פירסט בע"מ ואח' נמצא כי הנך זכאי/ת להטבה: קורס אינטרנטי לניהול כלכלת המשפחה אשר זמין בקישור הבא: _____. ההטבה היא חינמית לחלוטין. מימוש ההטבה בתוך 12 חודשים. הודעה זו נשלחת באישור ביהמ"ש"

  • הפרסום אודות ההטבה – נוכח העובדה שמדובר בקבוצה מוגדרת אשר המשיבה מחזיקה בפרטי ההתקשרות של כל אחד מחברי הקבוצה, הרי שיעיל יותר שפרסום ההטבה ייעשה בדרך של שליחת הודעת דוא"ל אחת, מסרון אחד או באמצעות קמפיין פייסבוק (רימרקטינג) קמפיין ממוקד לחברי הקבוצה, שיהיה בהם אך ורק מסר אודות הזכאות להטבה.
  • כל ההוצאות הכרוכות בביצועו של הסכם זה (לרבות אגרות, הוצאות פרסום וכד'), לרבות כפי שיורה בית המשפט הנכבד, ישולמו על ידי המשיבים.
  • נסיבות מיוחדות בקשר עם המשיבים המצדיקות קבלת הסכם זה
  1. המשיבים הציגו בפני המבקש ובא כוחות נסיבות מיוחדות אשר עשויות להצדיק עריכת הסכם זה במתווה הנ"ל. כך לדוגמא, הוצג דו"ח של רו"ח המשיבה המעיד על כך שבעקבות משבר הקורונה העולמי והארצי חלה ירידה של 55% בהכנסות המשיבה באופן שפגע באופן קריטי בעסקיה והכנסותיה.
  1. המשיבה טענה כי במידה ותמשיך לנהל את התיק עד לפסק דין היא עשויה למצוא עצמה חדלת פירעון כאשר המבקש ובא כוחו אינם מעוניינים בכך שכן הדבר לא יטיב עם הקבוצה.
  1. מצ"ב דו"ח רו"ח בדבר דו"ח רווח והפסד של המשיבה אשר מוגש לביהמ"ש במעטפה סגורה לעיני ביהמ"ש בלבד נוכח הנתונים הכספיים המפורטים בו ואשר המשיבה אינה מעוניינת כי יהיו פתוחים לעיון הציבור.
  • גמול ושכר טרחה
  1. הוסכם בין הצדדים כי הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו היא כדלקמן:
  1. שכ״ט לבא כוח המבקש יעמוד על סך כולל של 70,000 ₪ + מע"מ אשר יחו 40,000 ₪ פלוס מע״מ ישולמו תוך 15 ימים ממועד מתן פסק דין, ו-30,000 שח פלוס מע״מ ישולמו ב-12 תשלומים החל ממועד סיום ההטבה.
  1. הגמול בסך 10,000 ש״ח + מע"מ ישולם למבקש.
  1. מבלי לגרוע מהאמור לעיל ישפו המשיבים את המבקש בסכום חלקה הראשון של האגרה ששילם בסך 3,036 ₪, ככל שזה לא יוחזר לו וכן יישאו בעלות המחצית השנייה של האגרה ככל שביהמ"ש לא יפטור את המבקש מתשלומה במלואה ו/או בחלקה.
  1. סכומי הגמול ושכ"ט שיפסקו על ידי ביהמ"ש ישולמו למבקש ולבא הכוח המייצגים תוך 14 ימים מיום פסיקת ביהמ"ש. הגמול ושכ"ט ישולמו ע"י המשיבים בנוסף לסעד לחברי הקבוצה ולא מתוך הסעד לחברי הקבוצה.
  • בקשה לפטור ממינוי בודק

 

  1. הצדדים מבקשים מבית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 ולוותר על הצורך במינוי בודק לשם קבלת חוות דעתו; זאת משום שלמיטב הכרתם, חוות הדעת איננה נדרשת בנסיבות העניין בשל הטעמים הבאים.
  1. הנתונים העובדתיים העומדים ביסוד ההסדר, כמו גם תנאי ההסכם עצמו, הם פשוטים וברורים, נתמכים בתצהיר המשיבה ובתצהיר של מומחה מערכות מידע אשר בדק את בסיס הנתונים ממנו נשלחו המסרונים לחברי הקבוצה ומשכך אינם מצריכים בדיקה של גורם חיצוני נוסף.
  1. המבקש ובא כוחו קיבלו לידיהם את הנתונים אודות היקף הנמענים המוסרים שקיבלו הודעות, בהסתמך על נתונים ממערכות חברת ביטאיט בע"מ שדרכה נשלחו המסרונים והמדובר בקבוצה מוגדרת ומתוחמת.
  1. בנוסף, המבקש ובא כוחו ביקשו מהמשיבה לערוך בדיקות נוספות. הללו נערכו ותמכו בהיקף הקבוצה כפי שהוצהר על ידי המשיבה וביססו את מהימנות ההצהרה.
  1. נוכח האמור ונוכח היקפה המוגדר של הקבוצה, מסכימים הצדדים כי בנסיבות העניין יש מקום לפטור אותם מהצורך למנות בודק, אשר עלויותיו גבוהות ומינויו אף יעכב את ביצוע הסדר הפשרה.
  1. בעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד, בין היתר, לאשר נפסק בתביעות ייצוגיות בזיקה לתחום הספאם בהן הוחלט שלא למנות בודק: ת"צ 52869-05-17 זילברג ואח' נ' איביי מרקטפלייס ישראל בע"מ (2.19) וכן תצ (ת"א) 54670-01-17‏ ‏ עומרי רוזנברג נ' אמפא ישראל 2016 – ניהול וייזום פרויקטים למגורים‏ שם נאמרו הדברים הבאים אשר מתקיימים גם בענייננו:

"מתקיימות נסיבות מיוחדות לפטור את הצדדים ממינוי בודק. המשיבות הצהירו על מספר ההודעות שנשלחו והצדדים הבהירו את אופן חישוב הפיצוי המוצע. אין עוד עובדה או נסיבה הנדרשות לבירור, ומינוי הבודק, שעלותו יקרה, עשוי לבוא על חשבון הפיצוי לחברי הקבוצה"

  1. ביהמ"ש הנכבד יופנה גם החלטות קודמות של בנסיבות דומות: תצ (ת"א) 48494-06-16‏ ‏ תימור בן ארוש נ' ריבוק ישראל בע"מ, תצ (ת"א) 17182-06-16 עופר עובדיה נ' זיו חברה להשקעות (ז.צ) בע"מ.

כמו כן, בת"צ (מחוזי חי') 3699-06-10 אחסאן סלימאן נ' חד אסף תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 19.07.2011)‏‏ נקבע:

"איני רואה מקום למנות בודק, שכן מינוי בודק, בשלב זה, עשוי לסרבל ולהאריך את ההליך"

 "משכך, אין בידי לקבל את טענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בדבר הצורך למינוי בודק, וזאת משעה שהמומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, בחן את סבירותם ומידת יעילותם של האמצעים שהנתבעות התחייבו לנקוט בהם במסגרת הסדר הפשרה."

  1. בת"א (מחוזי ת"א) 2624/06 אפשטיין נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, [פורסם בנבו], 23.2.2009) נקבע:

"בימים אלה, שבהם אנו עדים להתגברות המודעות למכשיר התובענה הייצוגית ולריבוי הבקשות לאישור תובענות ממין זה המוגשות לבתי המשפט – יש חשיבות מיוחדת להבטחת יעילות הדיון בבקשות אלה, ובמסגרת זו אף להבטחת יעילותו של המנגנון לאישור הסדר פשרה בידי בית משפט. המלצה על מינוי בודק או פריסת "רשת ביטחון" כפי שביקש היועץ המשפטי לממשלה לעשות, מקום שברור כי אלה מיותרות כבמקרה דנן – יש בהן, אם בית המשפט ישעה להן, כדי לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בבקשות לאישור הסדרי פשרה ראויים, ולהכביר הוצאות מיותרות על הצדדים.“  

  1. בת.צ. 33485-02-14 לרנר ואח' נגד מולאן ר.י. בע"מ ואח' נקבע כי:

"לא ראיתי כל צורך להורות על מינוי בודק וניתן לאשקר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק, מחמת העדר מורכבות, מחמת נסיבות התובענה שאין מעלות שאלות שבמומחיות ואף מהסיבה כי מדובר בעיקר בנזק בלתי ממוני"

  1. גם במקרה דנן מדובר על נזק בלתי ממוני וכי תובענה בקשר סעיף 30א לחוק התקשורת אינה מעלה שאלות שבמומחיות משפטית ו/או עובדתית אחרת.

 

  • בקשה לפטור מחלקה השני של האגרה 
  1. הצדדים מבקשים בזה מבית המשפט הנכבד לפעול בהתאם לסמכות המוקנית לו בסעיף 7א (א(3) לתקנות האגרות תשס"ז-2007 ולפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, ככל שתאושר בקשה זו להסדר הפשרה ויינתן להסדר תוקף של פסק דין.
  1. הצדדים סבורים, כי בשים לב לכך שהם פעלו באופן נמרץ ועקבי כדי לגשר על הפערים ההתחלתיים ביניהם, ומכיוון שהם השכילו להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט באופן שייתר את ההליך הדיוני לגופו, לרבות צורך בשמיעת ראיות ובהכרעה שיפוטית נוספת, יש מקום לראות בכך "טעם מיוחד" המצדיק פטור המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה, כדלהלן.
  1. הצדדים סבורים, כי במקרה דנן לא מתמלאת התכלית העומדת בבסיסו של התיקון לתקנות האגרות (ק"ת תשע"ח מס' 7980 מיום 4.2018 עמ' 1748 – תק' תשע"ח-2018), שהחילו אגרות על תובענות ייצוגיות. כפי שנכתב בדברי ההסבר לתזכיר התקנות": כיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין. תובענה ייצוגית היא הליך מורכב וארוך, אשר דורש, ככלל, משאבים שיפוטיים רבים."
  1. אם כן, במקרה דנן פעלו הצדדים לצמצום ניכר וממשי של הדיון המשפטי עד ייתורו הכמעט מוחלט ולמצער לצמצומו המשמעותי מאוד, ומשכך נחסכו לא מעט משאבים שיפוטיים, להם חשש המחוקק. משכך, אין זה המקרה בו יש מקום להחיל תשלום אגרה גבוה ולמצער לא להשית על המשיבה גם את חלקה השני.

 

ח.         החרגה מחברי הקבוצה:

  1. הסכם הפשרה לא יחול על כל חבר קבוצה שבית המשפט התיר לו לפרוש מהקבוצה בהתאם לאמור בסעיף 18(ו) לחוק.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות כי כל בקשת פרישה על פי ההסכם וסעיף 18(ו) לחוק, תשלח על ידי המעוניין בה בכתב למזכירות בית המשפט הנכבד, בתוך המועד שנקבע להגשת התנגדות, כאמור לעיל, עם העתק, שיישלח בדואר רשום, לב"כ המבקשים והמשיבה.

ט.         הוגנות וסבירות הסכם הפשרה בענייננו

  1. הצדדים בדעה כי הפשרה המפורטת לעיל היא הדרך הראויה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. זאת, במיוחד בהתחשב בהערכת הסיכונים והסיכויים של כל אחד מן הצדדים בקשר עם ניהול ההליכים עד להכרעה סופית בהם, בהתחשב בשלב המקדמי בו הושג ובהתחשב בקושי הראייתי הקיים להוכיח קיומו של נזק לכל חבר קבוצה.
  1. במסגרת ההסדר המוצע, יינתן פיצוי משמעותי בעל ערך ממשי ישירות לחברי הקבוצה הזכאים. הפיצוי יהיה זמין לחברי הקבוצה במשך תקופה של 12 חודשים בהם הם יוכלו ליהנות ממנו פעם אחר פעם ולהפיק ממנו תועלת רבה.
  2. כן יש לקחת בחשבון, כי המשך ניהול התביעה כרוך בסיכונים רבים לשני הצדדים, אשר מובילים למסקנה כי קיימים יתרונות רבים בקבלת ההסדר המוצע.
  1. בנוסף, ראוי לציין, כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בהוצאות כבדות לכל הצדדים, עת שכלל לא ברור אם בסופו של יום התביעה תאושר כייצוגית אם לאו, בעוד שההסדר צפוי להביא לפיצוי יעיל ומהיר של מקבלי ההודעות השיווקיות.
  1. לפיכך, ובשים לב לסיכונים ולסיכויים של הצדדים, סבורים הצדדים כי הסכם הפשרה ראוי, הוגן וסביר, וכי סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים, באופן המונע הפצה עתידית של דברי פרסומת ללא הסכמת הנמענים ואף מפצה את התובעים המיוצגים.

י.          הוראות לגבי ההסדר, ויתור והסתלקות

 

  1. הסכם זה על נספחיו, הוראותיו, תנאיו וסייגיו הוא מכלול שלם של מצגים והסכמות, וככזה מהווה מקשה אחת שחלקיה אינם ניתנים להפרדה. למען הסר ספק, במידה שבית המשפט הנכבד יימנע מלאשר הוראה כלשהי מהוראות הסכם זה, או שיקבע כי היא חסרת תוקף או בלתי אכיפה, או שיצמצם או שישנה את הגדרת חברי הקבוצה, יהיה כל אחד מהצדדים זכאי לבטל את ההסכם.
  1. בוטל ההסכם כאמור לעיל, הסכם זה על נספחיו יהיה בטל מעיקרא (Void) וחסר תוקף משפטי, כאילו לא נחתם ההסכם מלכתחילה, והאמור בו וכל מה שקשור להליך המשא ומתן לחתימתו או לאישורו על ידי בית המשפט ייחשבו לכל דבר ועניין כאילו לא נערכו מעולם, ולא ישמשו את הצדדים לא כראיה ולא בדרך אחרת, בין היתר, בהתאם להוראות סעיף 19(ז) לחוק, ולא ייזקפו לחובת או לטובת מי מן הצדדים, והכל מבלי שתהיה למי מהצדדים כל תביעה, טענה או דרישה בקשר לכך.
  1. ההסכם כולל את כל ההסכמות שבין הצדדים והוא מגבש וממצה באופן בלעדי וסופי את כל ההסכמות בקשר לאמור בו. עם חתימתו של הסכם זה ואישורו על ידי בית המשפט הנכבד, בטלים ומבוטלים כל הסכם, טיוטת הסכם, זיכרון דברים, הצהרה, הבטחות והתחייבויות, שנערכו בין הצדדים ו/או בין מי מטעמם קודם חתימתו של הסכם זה, ככל שנערכו (בין שנערכו בכתב ובין בעל פה).
  1. כל טיוטות ההסכם והתכתובות שהוחלפו בין הצדדים בקשר להסכם זה אינן מחייבות, לא ישמשו לפרשנות, לא יוצגו בפני ערכאות שיפוטיות ואף לא יהיו קבילות כראיה בהליכים שיפוטיים ובכלל.
  1. לא יהיה כל תוקף לכל שינוי או תוספת להסכם, אלא אם נעשו בכתב ונחתמו על ידי הצדדים להסכם. לא תישמע טענה של שינוי ההסכם בעל פה. כמו כן, לא יהיה תוקף לכל מצג או משא ומתן, ככל שנוהל בין הצדדים, קודם לחתימת ההסכם.
  1. במקרה של סתירה בין הוראות ההסכם לבין הוראות איזה מנספחיו, יגברו הוראות ההסכם.
  1. הצדדים מתחייבים לפעול בתום לב לקיומו של ההסכם ולבצע את כל הפעולות ולחתום על כל המסמכים, האישורים, הטפסים וההודעות, ככל שיידרש, ושיהיה מועיל לצורך ביצוען של הוראות ההסכם.
  1. בית המשפט יתבקש ליתן תוקף של פסק דין להסכם.
  1. כל ויתור של צד מהצדדים להסכם על זכות מזכויותיו או שינוי של זכויות כאמור, לא יהיו תקפים אלא אם ייעשו בכתב, ייחתמו על ידי נציגיהם המוסמכים של הצדדים או יוסכמו בהודעת ב"כ הצדדים.
  1. נמנע צד להסכם מלעשות שימוש בזכות מזכויותיו על פי ההסכם או על פי כל דין, או לא השתמש בזכות כאמור במועד – לא ייחשב הדבר כוויתור מצדו על הזכות האמורה.
  1. כתובות הצדדים בכל הקשור למסירת הודעות ובכל הקשור בביצועו ובקיומו של הסכם זה, הן כמפורט במבוא להסכם. כל הודעה שתישלח בדואר רשום לפי הכתובת הנ"ל או בפקסימיליה (עם אישור קבלה), תחשב כמי שנתקבלה תוך 72 שעות מעת מסירתה למשלוח בבית דואר בישראל. אם נשלחה בפקס ביום עסקים, תחשב כמי שהתקבלה ביום העסקים שלאחר מכן, ובלבד שעובדת שליחתה אושרה טלפונית על ידי נמענה או על ידי מי מטעמו. אם נמסרה ביד – בעת מסירתה.
  1. כל ההתחייבויות המפורטות בהסכם זה הנן של המשיבים 1 ו- 2 ביחד ו/או לחוד.

יא.       סוף דבר

  1. מן המקובץ עולה כי הסדר הפשרה שגובש בין הצדדים הנו ראוי והוגן. נוכח האמור לעיל ובהסדר הפשרה, מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשה כמפורט לעיל ולאשר את הסדר הפשרה.
  1. בקשה זו נתמכת בתצהירים של הצדדים ובאי כוחם, בהתאם להוראות הדין.

____________________                                            ______________________

         לירון פרמינגר, עו"ד                                                                  שי ארז, עו"ד

             ב"כ המבקש                                                                              ב"כ המשיבים


הזינו את הפרטים עכשיו ואנחנו נדאג לכם ללידים: